ניתן להשוות את מסגרת הנישואין לרחצה בים. אלה שעל החוף רוצים להיכנס לתוכו ,ואלה שבפנים רוצים לצאת אל החוף. ההבדל הוא שכניסה אל מוסד הנישואין כרוכה בהתחייבות ,במחויבות הדדית, ובד"כ ברצון להקים משפחה. רוב הצעירים לא נותנים את הדעת למורכבות הנדרשת במסגרת נישואין, ורואים בעיקר את מערכת היחסים הנעימה ,המקנה בטחון ,אהבה ונוחיות אישית וזוגית.
ב 20 השנים האחרונות התגרשו בארה"ב כ 50% מהזוגות .
בסקר שנערך לאחרונה בקרב 100 זוגות שנישאו עלו נתונים מפתיעים על אופי הזוגיות של חלק גדול מהזוגות:
מתוך 100 זוגות שנישאו :
· התגרשו 29 זוגות ו 14 אחרים בתהליכים לקבלת גט
· 57 הזוגות שנותרו הינם מסודרים כלכלית והודו שזהו נתון שמקל על הקשר הזוגי.
· 19 מהזוגות דיווחו על עוינות מצד אחד מבני הזוג ואי שביעות רצון מהזוגיות
· 9 זוגות הודו שהם מנהלים קשרים מיניים מחוץ למסגרת הנישואין.
הבעיות, הצצות מפעם לפעם בין בני הזוג ,מצויות לעיתים בשטח הביניים שבין המודע והלא מודע שבחיי הזוג. הדבר נובע מכך, שהנפש שלנו מתעצבת כבר בילדות המוקדמת ומושפעת במיוחד מן האנשים הקרובים - המעגל המשפחתי המצומצם , המשאיר את חותמו על חיינו בהמשך.
שני בני הזוג מעבירים מילדותם לבגרותם דפוסים חיוביים ושליליים ,אשר לעיתים גורמים למאבקי כוח ורצון לשנות איש את רעהו. נדמה לעיתים כי מאבקי הכוח בנישואין משמשים לניסיונות נפל של כל אחד מבני הזוג לתקן את הפצעים שנפצע בילדותו ,ולנסות ליצור בהווה הסתגלות חדשה וטובה יותר.
בכל זוגיות קיים חוזה זוגי נסתר, חוזה פסיכולוגי, שבחלקו הוא מודע ובחלקו העיקרי לא מודע שהפתיח שלו ינוסח כך:
"אתה מתחייב בזאת, לאפשר לי להיות משמעותית אתך כפי שהייתי בבית הוריי" ו"את מתחייבת בזאת..."
לניגודים בין בני זוג ,יש קשר למבנה הפסיכולוגי שלנו. לא במקרה בחרתי דווקא את הבן זוג הזה.
במה את/ה דומה לאביך או לאמך ובמה שונה? אילו תכונות לקחת ממנו?
באיזה אופן משרתות אותך התכונות שלקחת מהורייך בזוגיות הנוכחית?
קיימות כמה נקודות מפתח בחוויות העבר של אדם ,העשויות להעלות זוגות בלתי מרוצים,חזרה לפסים של זוגיות מספקת יותר ,לשם כך עלינו לשאול את עצמנו מס שאלות:
1. איזה תפקיד מילאתי במשפחה בה גדלתי?
2. מה רציתי בילדותי שאף פעם לא הצלחתי להשיג?
3. האם הייתי בתפקיד: משכין שלום/מעורר בעיות/מלשן/בלתי אחראי/אחראי מדי/דחוי/מוזנח/שעיר לעזאזל/מגן (אולי על האם?)
4. אלו צרכים לא מולאו בילדותי? האם רציתי שיטפחו אותי יותר? רציתי יותר עצמאות?אם חלק מצרכים אלו לא מולאו ,בדוק/י כיצד אתה ממלא אותם כעת: אנשים נוטים בבגרותם ליצור מחדש את התפקיד שהם מלאו בילדותם - במיוחד בחייהם הזוגיים.
אם את/ה מנציח את תפקידך(מהילדות) ,גם בבגרות,צרכים בלתי מסופקים אלו נשארים בלתי מסופקים, ויש להניח שתאשים את בן זוגך על כך.
ככל שמשפחת המקור הייתה קפדנית ,בלתי גמישה ופוחדת משינויים,כך יעמדו בפנייך קשיים רבים בעריכת השינוי הרצוי.
האשמת בן הזוג אינה מקדמת אותך, ועד שלא תקבל על עצמך את האחריות על התנהגותך ,תמיד תצפה שבן זוגך יעשה את השינוי ולא אתה.
כיצד אפשר להשתחרר מדפוסי התקשורת השונים שעוצבו אצלך בשנות ילדותך?
יש לבצע את הדברים הבאים:
1. להפסיק להאשים את בן הזוג שלך בבעיות שנוצרו בילדותך. הבעיות לא נגרמו בגללו ומצב זה מרחיק אותו ממך.
2. לנסות לראות את בן זוגך כאדם לא נישאת ולא כאחראי על עברך. אין לו שום קשר לחוויות הילדות שלך.
נסה לראות את בן זוגך בעיניים של זר,מה אדם זר יראה בו?
אילו תכונות שלו ימשכו אנשים אחרים?
נסה לדמיין אותו כשהייתם חברים ,אילו חלומות ותקוות היו לו? הרי האדם שבו התאהבת עדיין נמצא כאן.
זכור,אתה רואה את בן זוגך דרך מסננת של ילדותך,זו אינה תמונה בהירה.
איש חכם אמר פעם:" חלק מהתכונות שבגללן התאהבנו,יהיו אלו שבגינם ניפרד":
" אני אוהב אותך בגלל שאת כה רגישה כלפי "-לחש לה בעבר.
"תפסיקי להיעלב מכל מילה שלי"- גוער בה כיום.
"בעלי לעתיד הוא חסכן ומתוכנן,הוא נוסך בי ביטחון"- -כך חשבת בעבר
"בעלי הוא קמצן ללא תקנה ובמיוחד כלפי"- את רוטנת כיום.
על מה רבים בני זוג? על מה הם מתחרים?
מי יותר חזק,למי יש יותר כח ושליטה,מי יותר בסדר,מי יותר צודק וכו'.
רוב האנשים כועסים על אלו שמתווכחים איתם ,אך שוכחים שאי אפשר להתווכח לבד.
סיפור נחמד להמחשה: צעיר פונה אל אדם מבוגר ושואל אותו מה סוד אריכות הימים שלו.
" אני אף פעם ,במשך כל ימי חיי ,לא התווכחתי. שום דבר לא שווה ויכוח" ,עונה הזקן.
"זה לא יכול להיות!" מוחה הצעיר.
"אז לא" משיב הזקן.
בנקודת ההכרעה שבין להיות צודק לבין יחסים טובים ,מי שבוחר ביחסים טובים ,מפסיק להתווכח ומוותר על כתר הצודק.
על כך כתב המשורר יהודה עמיחי:" מן המקום שאנו צודקים,לא יצמחו לעולם פרחים באביב".
אנשים שהיו בזוגיות פרק א' לעיתים יטענו:" בעבר הייתי צעיר ונאיבי,לכן נכשלתי בבחירת בן/בת זוג ולא ידעתי ליצור זוגיות מתגמלת ,אך לאחר שהתבגרתי ולמדתי מניסיון העבר ,אדע לזהות את בן/בת הזוג המתאימים לי וכיצד להתנהג,כי למדתי על בשרי".
האם ניתן לסמוך על קביעה זו? מסופקני: מרבית האנשים לא יכולים אפילו לנחש כי זרעי הפורענות של כישלונות פרק א' נטמנו זה מכבר בתודעתם והם ינבטו בזוגיות פרק ב' ,ואף עם נזקים קשים יותר מבעבר.
לפנינו מספר שאלות שכדאי שנשאל את עצמנו במהלך הקשר הזוגי ובעיקר טרם נעשה צעדים משמעותיים של מיסוד והקמת משפחה:
האם אני נהנה במרבית הזמן בחברת בן הזוג?
האם אני זקוק תכופות לגירויים חיצוניים ,כגון חברים ובילויים מחוץ לבית?
האם בד"כ אני נינוח בחברתו?
האם אני גאה בו?
האם אני בוטח בו מעל לכל ספק שלא ירמה אותי ?
האם בן זוגי משתדל להסב לי הנאה וסיפוק ביחסי המין?
האם אני חושק בבן זוגי ומפנטז עליו מפעם לפעם?
האם אני משוחרר ושלם עם התנהגותי במהלך יחסי המין שלנו?
לסיכום: כדי לשפר יחסים על בני הזוג להשתחרר מן ההשקפה התחרותית ולהבין שאפשר לראות את הדברים גם אחרת: " אני בעל ערך ושווה לא פחות ,אני מעוניין ביחסי שוויון ,חברות ושיתוף ולכן מפסיק להתחרות".
טבעי שייווצרו סתירות בין רצונות בני זוג ,אך אם אין מנגנונים טובים לקבלת החלטות ופתרון מחלוקות –פורצות מריבות ולאורך זמן נוצרים נתקים משמעותיים ,המובילים לפרידות וגירושין.
נישואים הם כמו גן פורח – יש לטפח אותם ,להקדיש להם תשומת לב ולעיתים אף לעקור עשבים שוטים. אך זכרו,גם אם לעיתים הגן מוזנח,עם קצת עבודה משותפת ,ניתן להשיבו חזרה למצבו המלבלב.
