השבוע בני בן ה 12אמר לי:" אני לא אלך יותר לביה"ס! מציקים לי שם! אם לא תעבירי אותי לכיתה אחרת ,לא אחזור לביה"ס אחרי חופשת החנוכה!" אמנם ידעתי שמצבו החברתי של בני אינו מזהיר, ושוחחתי על כך עם מורתו ועם היועצת ,ונעשים מאמצים לטפל בכך,אך המשפט האחרון שאמר לי גרם לי לתסכול עצום וחוסר אונים. חשוב לציין שההצקות אינן מתבטאות באלימות,אלא בקשיים חברתיים המלווים אותו הן במהלך שעות הלימודים והן אחה"צ.
טוב שאת מעורבת ומגיבה באופן אקטיבי בכל הקשור למצבו החברתי של בנך, כל מה שקשור לתחום החברתי בגילאים אלו חשוב עד מאוד ומשפיע על רוב תחומי החיים בהווה ובעתיד.
כמובן שההתייחסות שונה אם ההצקות הינן אלימות מילולית ופיסית ,אך להבנתי זהו לא העניין.
ילד שאומר שלא ילך יותר לביה"ס,סימן שהוא במצוקה ויש להתייחס למצוקה זו ולבדוק את סיבותיה.
יחד עם זאת ייתכן שאיומים מסוג "שוברים את הכלים ולא משחקים", נשמעים מבנך לעיתים קרובות גם לגבי תחומים אחרים?
כמובן שלהעביר את ילדך לכיתה אחרת בהסכמה של הצוות החינוכי זו אפשרות שיש לשקול,אך יש גם את הסיכוי ש "יסחוב" איתו את הבעיה הלא פתורה שעיקרה קושי להסתדר עם ילדים אחרים ושזו תצוץ שוב אם לא תטופל באופן יסודי הן ברמה האישית והן ברמה הכיתתית. אם יופיע הקושי הנידון שוב בכיתה החדשה,מצבו של ילדך יהיה חמור יותר, מפני שכבר לא יוכל להשתמש במנגנון ההגנה בו השתמש קודם ועשוי לעמוד מול שוקת שבורה ,מתוסכל ,חסר אונים ובעיקר עם דימוי עצמי וביטחון עצמי נמוך וחבול.
אי לכך יש לטפל בבעיה באופן יסודי, כדי להגדיל את הסיכוי להצלחה בכיתתו הנוכחית או החדשה.
יש לזכור, שמעבר של ילד לכיתה חדשה באמצע השנה אינו מומלץ ,כי נדרשות ממנו התמודדות והשתלבות בכיתה מגובשת יחסית ,דבר שיכול לגרום לו לקשיים ואפיקי התמודדות המאתגרים כל ילד ובמיוחד ילד הסובל מקשיים חברתיים.
בשלב זה של השנה ,אני סבור שיש לעזור לילד להסתדר בכיתתו ולגייס גורמי עזרה לפתרון הבעיה ובראש כל אלו לגייס את הילד עצמו. נסי לשוחח עם בנך על מצבו החברתי ושאלי אותו ,מה גורם למצב החברתי הבעייתי בו הוא נמצא, ומה היה מציע לילד אחר שהיה נמצא במצבו. נסי לגרום לא להביט על המצב מבחוץ,מהצד ולנתח בדרכו שלו את המצב. כמו כן כדאי שיציע פתרונות אפשריים ככל העולה על דעתו. זכרי, התשובות המשמעותיות והנכונות ביותר נמצאות אצלו.
לאחר שיעלו רעיונות ופתרונות בשיחתך עם בנך ,שתפו את הגורמים המתאימים בצוות החינוכי והתחילו בטיפול מקיף בבעיה, הן ברמה האישית של שינוי התנהגותו של בנך והן במערך הכיתתי.
לקראת סוף השנה אני מאמין שיהיו לך כלים נוספים לקבל החלטה האם להשאיר או להעביר את בנך לכיתה אחרת .
לפי תפיסות פסיכולוגיות רבות,השייכות החברתית של הילד הינה חשובה ומהווה תנאי התפתחות בסיסי להמשך חייו. היכולת לקשור קשר חברתי תלויה בגורמים רבים ובצרכיו המשתנים של כל ילד .
חשוב שההורים יהיו ערניים לגבי מצבו החברתי של ילדם ,הן בגן או ביה"ס והן בפעילויות החברתיות לאחר שעות הלימודים.
האימון הקוגנטיבי התנהגותי הינו כלי עצמתי ומוכח,לשינוי ושיפור מיומנויות חברתיות אצל ילדים ובני נוער, ואני ממליץ בחום להיעזר בו במקרים בהם מזהים "תקיעות" חברתית אצל הילד .
