יום שישי, 25 בנובמבר 2011

נידה במידה

אני ואשתי נשואים מזה 8 שנים ויש לנו 2 ילדים.

סגנון חיינו הוא מסורתי מתון, ואשתי שומרת נידה-מצווה חשובה ומוערכת על ידי-רק שב-4 שנים האחרונות היא החמירה עם המצווה וזה "קצת מוגזם" : כ 20 ימי נידה! ,מה שמתיר לנו בקושי שבוע לקיים יחסי מין, וגם אז תמיד צצים כאבי ראש,עייפות ,עיכוב בהליכה למקווה וכו'.

בשיחות חטופות איתה רמזתי לה על הנושא,אך היא טוענת שזו משמעות הנידה הן בהלכה והן כטוהר מערכת היחסים.

אני מרגיש קצת בעונש.

 

איש יקר, מוקיר אותך על הסבלנות והאיפוק המיני ,שהפגנת בשנים האחרונות ביחסי מין  עם אשתך.

מהתרשמותי הסובייקטיבית,יש לי בשורה שאולי אתה כבר יודע ומתעלם ממנה: לאשתך לא נעים לשכב אתך! עדיין לא ברורה הסיבה לכך,אך אין לכך שום קשר לנידה ולמקווה. לפי ההלכה זמן הנידה הינו שבועיים ויש אף נשים שמקצרות במעט.

בתרבות שלנו ,זוגות רבים אינם משוחחים באופן גלוי על מין, וחוסר הנאה של אחד מבני הזוג מיחסי המין ,לעיתים קרובות אינו עולה לשיחה. הנושא מודחק ומוסתר כאילו זהו טאבו,עליו אסור לשוחח.

נשים חילוניות קוראות להימנעות מיחסי מין :" כאבי ראש/כאבי גב/עייפות " ונשים דתיות קוראות לזה "נידה/ חוסר זמן לגשת למקווה/ניקיון מוחלט " וכו'.  אישה שחושקת במין עם בעלה,"טסה" למקווה ברגע שהדבר מותר לה לפי ההלכה,כך שנשים את הנידה ואת המקווה בצד ונחשוב מה כדאי לעשות עם העובדה שאתה נהנה מיחסי מין עם אשתך והיא לא.

אתה יכול להתעלם מהעובדה שציינתי, ולהסתפק ביחסי מין מספר ימים בחודש כמו שהיה עד כה,אך מפנייתך אני מבין שזה מטריד אותך וייתכן שאף גורם לאי נוחות במערכת היחסים הזוגית שלכם ברבדים נוספים,האם כך?

כדי להסיר את טיעון הנידה ,אתה יכול ללכת עם אשתך לרבנית, שתסביר לה את כללי הנידה וכך תסירו את הטיעון ותוכלו לפתוח בשיחה על הסיבות האמיתיות  לכך. ייתכן שזוהי תופעה פיסיולוגית של ירידה ברמת הדחף המיני שמקורה בתסמיני גיל  וסטרס: הגוף מתגייס לצרכי הישרדות ומשתמש באסטרוגן ובטסטוסטרון ומדכא את הגירוי המיני. לתסמינים הללו יש פתרונות אותן ניתן לברר אצל רופא או יועץ מיני.

אולי זה יוביל לפתרון ושגרת יחסי מין טובה יותר,אך יש לוודא שהשינוי  לא יהיה מתוך לחץ או צורך של אשתך לרצות אותך ולאורך זמן זה אינו מתכון מומלץ למערכת יחסים  זוגית.

לכן הפתרון הסביר ביותר לדעתי הוא לפתוח את הנושא בזהירות ומתינות ,אך בעקביות וזאת כי יחסי מין אינם רק אקט פיזיולוגי בין בני זוג אלא ,אקט המאפשר אינטימיות זוגית המשקפת עוד רבדים עמוקים יותר במערכת היחסים כחברות טובה, אמפתיה, אכפתיות ותמיכה הדדית. 
שיחה על האינטימיות הזוגית כדאי שתתוכנן מראש במקום נעים המאפשר זאת ותהיה רגועה ומכבדת. זאת תהיה הזדמנות לומר לאשתך עד כמה אתה רוצה וחושק בה ,ולשאול אותה מה יכול לדעתה לגרום לקרבה גדולה יותר ביניכם.

אם זוהי משימה מורכבת עבורך,אתה כמובן יכול לפנות למאמן זוגי בתחום של מערכות יחסים שיעזור ויתמוך בתהליך רגיש זה.

. היכולת לתקשר עם בן/בת הזוג ולבטא תחושות של חולשה, פחד, אי-שקט או חוסר חשק יכולה לתרום ולחזק את הקשר בין בני הזוג ואף לצמצם תחושות אלה.